עיצוב - אסתר מדר
 
קישורים דף הבית קישורים   וידאו פעילות ברחבי העולם פרסים אלבום תמונות מן העיתונות פרסומים דיסקוגרפיה יצירות ביוגרפיה

ציפי פליישר - מלחינה, מוסיקולוגית מחנכת

ציפי פליישר (נולדה ב-20 במאי 1946) היא מלחינה, מוזיקולוגית חוקרת הזמר העברי ומרצה למוזיקה ישראלית.

ציפי פליישר נולדה בשנת 1946 בחיפה. סיימה תואר בוגר בתאוריה, בקומפוזיציה ובניצוח מטעם האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים; תואר ראשון בלשון עברית, בשפה וספרות ערבית ובהיסטוריה של המזרח התיכון מטעם אוניברסיטת תל אביב; תעודת מורה מוסמך למוזיקה מטעם המדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב; תואר מוסמך בחינוך מוזיקלי מטעם אוניברסיטת ניו יורק (NYU); תואר מוסמך בבלשנות שמית מטעם אוניברסיטת תל אביב; ותואר דוקטור במוזיקולוגיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטור שלה (1995), בהנחיית פרופ' בתיה חורגין, עסקה באופרה "מדיאה" מאת כֶּרוּבּיני, וניתוחה המעמיק תוך מיזוג שיטות הניתוח של היינריך שנקר וז'אן לה-רו. (Jan laRue)

בשנות ה-70 המוקדמות נודעה פליישר בפעילותה בתחומי הג'אז, התיאטרון והמוזיקה הקלה. היא הרבתה להלחין ולעבד בז'אנרים אלה, וכבר אז כללה פעילותה מרכיב חינוכי בולט, שבא לידי ביטוי בין השאר בעבודתה עם התיאטרון לילדים ולנוער בניהולה של אורנה פורת בתל אביב וכמעבדת ומנצחת בסדרת הטלוויזיה הלימודית "מוזיקה בתיאטרון" בהנחייתו ובניהולו המוזיקלי של גארי ברתיני. בשנים 1970–1972 ייסדה וניהלה את להקת המוזיקה הקלה 'בנות חווה'; בשנים 1973–1975 הייתה מנהלת המוזיקה של תיאטרון באר שבע (שנוסד באותה עת), ועבדה בשיתוף פעולה הדוק עם במאי הבית של התיאטרון, חנן שניר. במסגרת פעילות זה חיברה גם את המחזמר "עלי כינור" (אופ' 1), לליברית של עדה בן-נחום המבוסס על סיפורו של שלום עליכם. לקראת סוף שנות ה-70 עברה פליישר להלחנת מוזיקה לבמת הקונצרטים. מאז הלחינה שבע סימפוניות, ארבע אופרות מלאות, מוזיקה קאמרית, שירים אמנותיים, יצירות למקהלה (המשתרעות מיצירות למקהלה ללא ליווי ועד לאורטוריות וקנטטות למקהלה ותזמורת), ויצירות אלקטרוניות. חשיבתה היצירתית עברה תהפוכות מאז שנות ה-70: אז בלט בארץ סגנונה פורץ-הדרך בהשפעת לימודיה בתחום המזרח. בשנות ה-80 הביאו יצירותיה לעיצובו וגיבושו של סגנון זה. בשנות ה-90 העמיק מבטה בזמן ובמקום, תוך שילוב אלמנטים ממרחבי העולם השמי ואף מעבר לו, ובכלל זה התייחסויות אל תרבויות עתיקות. שנות האלפיים מתאפיינות בפריצתה אל הז'אנרים רחבי-היריעה של הסימפוניה והאופרה, שאפשרו לה להרחיב את מבעה האמנותי.

עברית
ציפי פליישר - אדפה

ניוז מרץ 2024

מנשר

היום, בסוף העשור השמיני לחיי, אני שרויה באיסוף העדויות על דרכי ארוכת השנים בחקר הזמר העברי והנחלתו העמוקה והרחבה לסטודנטים הרבים שלי. את החלום האחרון הזה אני מגשימה עכשיו. זהו הפן הציוני-מקומי שלי, בצד הפן הבינלאומי כמלחינה אמנותית אשר הטביעה את חותמה בפלורליזם התרבותי של אזור מגוריי, המזרח התיכון.

לא היתה צומחת בי היישות הציונית ללא נוכחותו המשמעותית של אורי מימון בחיי, מאז שהיינו בנעורינו בני אותה כיתה. בחצר בית הספר הריאלי העברי בחיפה הבחין בי ו"תלש" אותי מתוך בדידותי, ילדה מבוישת מהדר הכרמל, והביא אותי אל גדוד "אייל" שפעל באחוזה. בקבוצה הזאת היינו כולנו חברים בלב ובנפש, והקמנו אחר כך עם חברים נוספים מרחבי הארץ את גרעין "דגן" שהשלים את קיבוץ חצרים. אורי, שהיה חוד החנית בחבורה, נהרג במלחמת יום כיפור. הקמנו על שמו את "חוגי הסיור" החיים ובועטים לאורכה ולרוחבה של הארץ.

עברו השנים, רבות הפעלים וההישגים המקצועיים, והלילות הארוכים של ויכוחים ערכיים סוערים בפינת הבונקר שלנו בהר הכרמל ממשיכים לחיות בתוכי.

במשך כל אותן שנים טופחה הגבעה שליד ביתו של אורי, הלוא היא "חורשת הבנים". ראיתי שטיילים רבים פוקדים את החורשה. המקום מרהיב ביופיו. ידעתי שמתקיימות בו פעילויות מאורגנות, בין היתר על ידי חוגי הסיור שהקמנו.

אמרתי בליבי שהייתי רוצה לספר את סיפורו של אורי מימון, ואז הגיתי את הרעיון של הקמת אנדרטה במקום. עיריית חיפה סיווגה את האנדרטה כ"פסל" בשל יופיה.

תודה לעיריית חיפה על שיתוף הפעולה. יבוא על הברכה שאין לה קץ בן המחזור שלנו, זאביק דרורי (אלוף משנה בדימוס, פרופסור מן המניין בעיסוקיו הרוחניים היום), שהלך אתי יד ביד לאורך כל הדרך להגשמת רעיון האנדרטה. שמחתי שליאת מולכו ("תרבות", חיפה) נרתמה בהתלהבות לעיצוב ולהפקה.

הפסל ניצב בכל תפארתו בכניסה לחורשת הבנים, וכל אחד מוזמן לצאת לשטח – לבקר ולטייל, לארגן פעילויות, להתמקם ולשהות בו כאוות נפשו.

ציפי פליישר


הטקסט שעל פסל האנדרטה

פני השלט של האנדרטה עם נוף החורשה, כך נכנסים

הטקסט (שנמצא בצידה השני של האנדרטה) עם רקע השכונה מאחור

אני חובקת בכל נשמתי את האנדרטה שגם קוראים לה פסל